אבחי - מה הסיפור שלך?
שעל פניו הכל מסתדר בחיים, אבל משהו בפנים מרגיש שזה לא זה?
זה מה שקרה לי…
בגיל 23 התחלתי לחיות את העולם שהכי אהבתי והשתוקקתי אליו, העולם הפוליטי. הייתי בדיוק בשנה הראשונה שלי בתואר במדינאות, דיפלומטיה, ביטחון ותקשורת באוניברסיטת רייכמן. ובמקביל למדתי באוניברסיטת בר אילן שיווק פוליטי, ערכתי עיתון מפלגתי, הפקתי וערכתי תוכנית רדיו אקטואלית ועבדתי בצוות הפוליטי של חבר כנסת מאוד מוכר ואהוב.
היה לי רעב שלא נגמר וגם מאוד אמביציה. שבזכותן, החלטתי (וזכיתי) להתמחות בעירייה גדולה ומשגשגת באגף דוברות ובלשכת ראש העיר, שבמהלכן זיהו את היכולות שלי ונתנו לי את הכבוד להוביל את מערך קשרי החוץ של העירייה בתשלום. הייתי חשוף לפוליטיקה הפנימית, לוועדות השונות, והיה לי גם גישה לחברי המועצה ולקודקודים. בקיצור חייתי את החלום שלי.
יום אחד קיבלתי שיחה מאחד מחברי המועצה, שיחה שבלי הרבה דרמה שינתה את חיי המקצועיים. בדיעבד התברר לי שקמפיינר פוליטי, (אדם המתמחה בבניית קמפיינים פוליטיים
לאישיים ומפלגות), מחפש עוזר אישי. חבר המועצה חשב שאני מתאים ולכן הוא הרשה לעצמו לחבר בינינו. רק שלי הוא אמר "אבחי, לך לראיון עבודה הזה בשבילי, מקסימום תוותר".
טרחו בשבילי, לא אלך?!
וכשהגעתי, פגשתי את סמנכ"ל הפרסום היוצא של ג' יפית, זכרונה לברכה, שסיפר לי שהוא מחפש עוזר קמפיינר היות והוא מנהל מספר קמפיינים פוליטיים בערים מוניציפליות ושהוא שמע עלי דברים טובים.
הרעיון לעבוד בקמפיינים הלהיבה אותי, אז בלי למצמץ אמרתי לו כן. ומהר מאוד התלוויתי אליו לפגישות, ביצעתי מחקרים, שוחתי עם ספקים, וכתבתי, אוי כמה כתבתי. לאחר כמה ימים, באגדה המספקת הזאת. הבוס שלי קרא לי וביקש לדבר איתי. נכנסתי למשרד, סגרתי את הדלת והתיישבתי מולו. הוא הסתכל עלי ואמר "אבחי, עבודת התחקיר שעשית והאסטרטגיה המיתוגית שהצעת ללקוח (ראש העיר הנוכחי של ראשל"צ וסגן ראש העיר לפני כן – רק קינסטליך) הלהיבה אותו, עבודה יפה! לכן אני רוצה שתנהל את קמפיין הצעירים בעיר מגוריך, רחובות. "אני נותן לך מתנדבים ותקציב – תביא לי כמה שיותר צעירים להצביע למועמד שלנו".
הסתכלתי עליו בעיניים בורקות, אמרתי לו סגרנו ושאני מעריך את האמון בי, קמתי ובאתי לצאת, אבל אז הוא ביקש ממני לשבת… הוא שתק לרגע, נדמה כאילו תוהה לעצמו איך לשאול את מה שהוא בא לשאול אותי, ואז פתאום בלי הודעה מוקדמת הוא הסתכל לי בעיניים ושאל אותי – אבחי, אתה קופירייטר? הסתכלתי עליו והייתי מבולבל. לא כל כך הבנתי מה הוא רוצה ממני האמת, מעולם לא שמעתי את המונח הזה עד אותה השיחה. אז אמרתי לו שאין לי מושג. יצאתי מהמשרד, ובלב הבטחתי לעצמי שאבדוק את זה.
כי היו לי דברים לעשות ותאכלס, שכחתי מזה לגמרי… או יותר נכון נשאבתי לריטואל החוזר של כנסים, שיחות טלפון, חוגי בית, נתינת הנחיות למועמדים, כתיבת קומוניקטים, תסריטים, סיסמאות, מצעי בחירות, תוכן לאתרים, פוסטים ועוד. אתם יודעים, הדברים הרגילים.
אבל לגורל יש דרכים משלו לתזכר אותך. ובאחד מהימים בא לי רעיון לסרטון פוליטי, אז אמרתי אותו באחת מהישיבות שערכנו. עורך הוידאו התלהב ואמר לי שזה "אחלה קופי", ואני לא הבנתי לאיזה קופי הוא מתכוון, ולמה הוא חושב שהעתקתי ממישהו?!
אז שאלתי את הבוס שלי למה הוא התכוון, ולמה הוא חושב שהעתקתי. והבוס שלי חייך אלי ואמר לי שהוא התכוון לזה שהבאתי אחלה פיצוח, כמו שקופירייטר צריך לעשות. באותו הרגע, החלטתי לחפש את המילה "קופירייטר" בגוגל. וכשקראתי, קיבלתי צביטה בלב, הרגשתי שגיליתי את עצמי, ולראשונה פגשתי בגרסה המושלמת ביותר שלי.
בלי למצמץ, שבוע לאחר מכן צללתי לעולמות הקריאייטיב פנימה. למדתי קופירייטינג, והרעב רק גדל, אז התחלתי לעבוד במשרדי פרסום. במקביל הוספתי גם לימודי סטוריטלינג, כתיבה עיתונאית וכתיבה פוליטית. אבל כל כך התאהבתי במילה הכתובה שבחרתי כל הזמן להוסיף עוד כישורים שישכללו את הכתיבה שלי. וכך הוספתי לארגז הכלים שלי גם כתיבה לרשתות חברתיות, אפיון חווית משתמש, פסיכולוגיית צרכנים, פסיכולוגיית צבעים ומיקרו קופי. וגם קידום ממומן וקידום אורגני בגוגל, ניהול רשתות חברתיות וניהול משברים תקשורתיים. כאשר כל נדבך נוסף שאני לומד מכוון לשרת ולשכלל את המילים שאני כותב.
היום 7 שנים אחרי תחילת המסע שלי, הקמתי וניהלתי מחלקות קריאייטיב וסושיאל, שימשתי קופירייטר בכיר במגוון משרדים וליוויתי עשרות לקוחות גדולים וקטנים להצלחה שלהם. כתבתי אלפי תכנים שיווקים, תסריטים ומודעות. ניהלתי ועודני מנהל מותגים בכירים ועסקים במגוון נישות ותקציבים. והמשימה שלי עדיין לא השתנה – לעזור ללקוחות שלי לדברר את עצמם לצד בניית אסטרטגיה וקריאייטיבי שייחודי להם.
אם הגעת עד לכאן, כדאי שנדבר 🙂